ניתוחים אונקופלסטיים – שילוב בין הסרת הגידול לשימור ולעיצוב השד

אונקופלסטיקה היא גישה ניתוחית המשלבת בין הסרה של גידול מהשד לבין טכניקות של כירורגיה פלסטית ומשחזרת. במהלך ניתוח אונקופלסטי מסירים את הגידול ואת הרקמה הנדרשת סביבו, ולאחר מכן מארגנים מחדש את רקמת השד כדי לצמצם ככל האפשר שקעים, עיוותים וחוסר סימטריה ולשוות לתוצאה מראה של ניתוח קוסמטי. ניתוחים אונקופלסטיים מתאימים בעיקר לנשים העוברות כריתה חלקית של השד, אך ההתאמה נקבעת באופן אישי לפי מאפייני המחלה, מיקום הגידול, נפח הכריתה הצפוי, מבנה השד והטיפולים האונקולוגיים המתוכננים.

אבחון של גידול בשד מעלה באופן טבעי שאלות הנוגעות בראש ובראשונה לבריאות ולהצלחת הטיפול, אך גם למראה השד לאחר הניתוח. כריתה חלקית אמנם מאפשרת לשמר חלק ניכר מהשד, אך הסרה של רקמה עלולה לגרום לשקע, למשיכה של העור או הפטמה, לשינוי או עיוות בצורה ולחוסר סימטריה בין השדיים. ככל שהיקף הרקמה המוסרת גדול יותר ביחס לנפח השד, כך עשוי לגדול הסיכון לשינוי משמעותי במראהו.

ניתוחים אונקופלסטיים נועדו להתמודד עם שני ההיבטים כחלק מתוכנית כירורגית אחת: לאפשר את הסרת הגידול בהתאם לעקרונות האונקולוגיים, ובמקביל לתכנן כיצד לעצב מחדש את השד לאחר הכריתה. אין מדובר בניתוח אסתטי רגיל המתבצע לצד הטיפול בסרטן, אלא בגישה משחזרת המוטמעת בתוך התכנון האונקולוגי.

בטיחות אונקולוגית היא תמיד השיקול הראשון. סוג הניתוח, היקף הכריתה ואפשרויות השחזור נקבעים במסגרת הערכה רפואית אישית, ולא ניתן להבטיח מראש כי ניתוח אונקופלסטי יתאים לכל מטופלת או ימנע לחלוטין שינוי במראה השד.

מהי אונקופלסטיקה ומה מטרתה?

המונח אונקופלסטיקה מחבר בין שני תחומים כירורגיים: כירורגיה אונקולוגית, המתמקדת בהסרת הגידול, וכירורגיה פלסטית ומשחזרת, העוסקת בשחזור ובעיצוב הרקמות. השילוב מאפשר לתכנן מראש לא רק כיצד להסיר את הרקמה החשודה או הממאירה, אלא גם כיצד לסגור את החסר שייווצר ולהחזיר לשד צורה מאוזנת ככל האפשר.

בכריתה חלקית רגילה מסירים את הגידול עם מעטפת של רקמה סביבו, ולאחר מכן סוגרים את אזור הניתוח. כאשר הכריתה קטנה ביחס לנפח השד, ייתכן שהתוצאה תהיה טובה גם ללא פעולה משחזרת נרחבת. לעומת זאת, כריתה של נפח משמעותי, ובמיוחד מאזור רגיש מבחינה צורנית, עלולה להשאיר שקע או לגרום למשיכת העור והפטמה. במסגרת ניתוח אונקופלסטי, הרקמות שסביב אזור הכריתה משוחררות, מוזזות ומעוצבות מחדש כדי למלא את החסר.

המטרה אינה ליצור שד "מושלם" או להחזיר בהכרח את המראה שהיה לפני הניתוח. מטרת האונקופלסטיקה היא להשיג את התוצאה האונקולוגית הנדרשת, ובתוך הגבולות הרפואיים האלה לשמר או לשחזר את מבנה השד באופן מיטבי. גם לאחר ניתוח מוצלח צפויים צלקות, שינויים בתחושה ולעיתים הבדלים בין השדיים.

מה ההבדל בין כריתה חלקית, אונקופלסטיקה ושחזור שד?

אונקופלסטיקה מזוהה בעיקר עם ניתוח משמר שד. בניתוח כזה מסירים את הגידול וחלק מהרקמה הסמוכה, אך מרבית רקמת השד נשמרת. לאחר הכריתה נעשה שימוש ברקמה שנותרה בשד, ולעיתים גם ברקמות סמוכות, כדי למלא את החסר ולעצב את השד מחדש.

שחזור שד הוא מונח רחב יותר. הוא עשוי להתייחס לבנייה מחדש של השד לאחר כריתה מלאה או לתיקון של חסר לאחר כריתה חלקית. לאחר כריתה מלאה ניתן לבצע שחזור שד ופיטמה באמצעות שתל, רקמה עצמית או שילוב בין השניים. לעומת זאת, בניתוחים אונקופלסטיים המתבצעים לאחר כריתה חלקית, השחזור מבוסס בדרך כלל על עיצוב הרקמה שנשארה בשד או על השלמת החסר באמצעות רקמה סמוכה.

סוג ההליך	מה מתבצע במסגרת הניתוח?
כריתה חלקית רגילה	הגידול והרקמה הנדרשת סביבו מוסרים, ללא עיצוב פלסטי משמעותי של השד
ניתוח אונקופלסטי	הכריתה האונקולוגית משולבת בארגון, בהזזה או בהשלמה של רקמות
שחזור לאחר כריתה מלאה	השד נבנה מחדש באמצעות שתל, רקמה עצמית או שילוב ביניהם
ניתוח סימטריזציה	השד השני מותאם באמצעות הרמה, הקטנה או טכניקה אחרת

הגבולות בין המונחים אינם תמיד מוחלטים, ולעיתים משתמשים במונח אונקופלסטיקה בצורה רחבה יותר. עם זאת, חשוב להבין שאונקופלסטיקה לאחר כריתה חלקית אינה זהה לשחזור מלא לאחר כריתת שד.

למי ניתוחים אונקופלסטיים עשויים להתאים?

ניתוחים אונקופלסטיים עשויים להתאים לנשים שניתן מבחינה אונקולוגית לבצע אצלן ניתוח משמר שד, אך הכריתה המתוכננת צפויה להשפיע באופן משמעותי על צורת השד. ההחלטה אינה מתקבלת רק לפי גודל הגידול. יש משמעות ליחס בין נפח הרקמה שיש להסיר לבין נפח השד כולו, למיקום הגידול וליכולת להשתמש ברקמה שנותרה לצורך עיצוב השד.

לדוגמה, כריתה בנפח מסוים עשויה להיות קטנה יחסית בשד גדול, אך משמעותית מאוד בשד קטן. גם גידול שאינו גדול במיוחד עלול להימצא באזור שבו כל חסר ברקמה ישפיע על מיקום הפטמה, על קו המתאר או על הקפל התת-שדי. לכן שתי מטופלות עם גידול בגודל דומה עשויות לקבל המלצות כירורגיות שונות.

בין המצבים שבהם ניתן לשקול ניתוח אונקופלסטי:

• כאשר צפויה כריתה של נפח רקמה משמעותי ביחס לגודל השד.
• כאשר מיקום הגידול עלול לגרום לשקע, למשיכת הפטמה או לעיוות בקו המתאר.
• כאשר השדיים גדולים או צנוחים וניתן לשלב את הכריתה עם הרמה או הקטנה.
• כאשר צפוי הבדל ניכר בין השד המנותח לשד השני.
• כאשר רוצים לבחון אפשרות לשימור השד במקום כריתה מלאה, בתנאי שהדבר מתאים ובטוח מבחינה אונקולוגית.
• כאשר קיימת נכונות לקבל את הצלקות הנדרשות לצורך עיצוב רחב ומאוזן יותר של הרקמות.

אונקופלסטיקה אינה מתאימה באופן אוטומטי לכל אישה עם גידול בשד. היקף המחלה, מספר המוקדים, מאפייני הגידול, היסטוריה של טיפולים בשד, איכות העור, עישון, מחלות רקע והטיפולים הצפויים עשויים להשפיע על האפשרויות. במקרים מסוימים תישקל כריתה מלאה ושחזור, ובמקרים אחרים ניתן יהיה לבצע כריתה חלקית ללא צורך בשחזור אונקופלסטי נרחב.

כיצד מתכננים ניתוח אונקופלסטי?

תכנון נכון מתחיל לפני הכניסה לחדר הניתוח. כירורג השד מעריך את מאפייני המחלה וקובע מהו היקף הכריתה הנדרש. הכירורג הפלסטי בוחן את מבנה השדיים, את איכות העור, את מיקום הפטמות, את מידת הצניחה ואת כמות הרקמה שניתן להזיז או לארגן מחדש.

על סמך הנתונים האלה מתכננים את החתכים, את אופן הוצאת הרקמה, את השיטה למילוי החסר ואת הצורך האפשרי בהתערבות בשד השני. יש להביא בחשבון גם את הטיפול הקרינתי הצפוי, שעשוי להשפיע בהמשך על נפח השד, על גמישות הרקמה ועל הסימטריה.

תהליך התכנון עשוי לכלול:

1. סקירת ממוגרפיה, אולטרסאונד, MRI ובדיקות נוספות לפי הצורך.
2. הערכת מיקום הגידול והיקף הרקמה שיש להסיר.
3. בחינת היחס בין נפח הכריתה הצפוי לבין נפח השד.
4. תכנון מיקום החתכים והצלקות.
5. בחירת הטכניקה המשחזרת המתאימה.
6. החלטה האם ומתי לבצע סימטריזציה של השד השני.
7. התייחסות להקרנות ולטיפולים אונקולוגיים נוספים.
8. תיאום ציפיות בנוגע לצורה, לצלקות, לתחושה ולתקופת ההחלמה.

רצוי לערב את הכירורג הפלסטי כבר לאחר קבלת ההחלטה העקרונית על הטיפול הכירורגי. תיקון של עיוות קיים, ובמיוחד לאחר שהשד עבר הקרנות, עלול להיות מורכב יותר מעיצוב המתבצע בזמן הכריתה הראשונית.

אילו טכניקות משמשות בניתוחי אונקופלסטיקה?

אין טכניקה אחת שמתאימה לכל הנשים. אופן השחזור נקבע לפי גודל השד, מיקום החסר, נפח הרקמה שנותרה והצורה המבוקשת. נהוג לחלק את השיטות לשתי קבוצות עיקריות: עיצוב באמצעות הרקמה הקיימת בשד, או השלמת נפח באמצעות רקמה מאזור סמוך.

עיצוב מחדש של רקמת השד

לאחר הסרת הגידול, הכירורג הפלסטי משחרר ומזיז חלקים מרקמת השד שנותרה כדי למלא את החלל. לעיתים נדרש לעצב את השד כולו באופן הדומה לעקרונות של הרמה או הקטנת שדיים. בדרך זו לא מוסיפים בהכרח נפח חיצוני, אלא מחלקים מחדש את הנפח הקיים.

גישה זו עשויה להתאים במיוחד כאשר קיימת בשד כמות מספקת של רקמה. אצל נשים בעלות שדיים גדולים או צנוחים ניתן לעיתים לשלב את כריתת הגידול עם הקטנה והרמה. הטכניקה עשויה לאפשר הסרה של כמות הרקמה הנדרשת לצד עיצוב מחודש של השד, אך היא כרוכה בצלקות הדומות בחלק מהמקרים לאלו של ניתוח הרמה או הקטנה.

השלמת החסר באמצעות רקמה סמוכה

כאשר רקמת השד שנותרה אינה מספיקה למילוי החסר, ניתן במקרים מתאימים להשתמש ברקמות הנמצאות בסמוך לשד. רקמה הכוללת עור ושומן מועברת לאזור הכריתה תוך שמירה על אספקת הדם שלה. הטכניקה נבחרת בהתאם למיקום החסר, למבנה הגוף, לצלקות קודמות ולתוכנית הטיפול הכוללת.

במצבים מסוימים ניתן להשתמש גם בהזרקת שומן עצמי לשחזור שד לצורך תיקון חסרים מקומיים או שיפור קו המתאר. הזרקת שומן אינה בהכרח השלב המרכזי בניתוח הראשוני ולעיתים מתבצעת בהליך נוסף, לאחר החלמת השד והשלמת הטיפולים.

האם מבצעים ניתוח גם בשד הבריא?

לא כל ניתוח אונקופלסטי מחייב התערבות בשד השני. כאשר ניתן לעצב את השד המנותח כך שיתאים במידה סבירה לשד השני, ייתכן שלא יהיה צורך בניתוח נוסף. במקרים אחרים, במיוחד כאשר הטיפול בשד החולה כולל הקטנה או הרמה משמעותית, ניתן לשקול פעולה דומה בשד הבריא כדי להשיג סימטריה טובה יותר.

הפעולה בשד השני נקראת סימטריזציה והיא יכולה לכלול הרמה, הקטנה או עיצוב אחר. ההחלטה אם לבצע אותה באותו ניתוח או בשלב מאוחר יותר תלויה במצב הרפואי, בהיקף הניתוח ובטיפול הקרינתי הצפוי. הקרנות עלולות לשנות את נפחו וצורתו של השד המנותח, ולכן לעיתים יש יתרון להמתנה עד לאחר התייצבות הרקמות, אם כי נעדיף התאמה מיידית.

גם כאשר מבוצעת סימטריזציה, לא ניתן להבטיח זהות מוחלטת בין השדיים. אסימטריה מסוימת קיימת באופן טבעי אצל נשים רבות, ושני השדיים יכולים להחלים ולהשתנות באופן שונה.

כיצד מתבצע ניתוח אונקופלסטי בפועל?

לפני הניתוח מבוצעים סימונים על השדיים בעמידה. הסימונים מתייחסים למיקום הגידול, לחתכים המתוכננים, למיקום העתידי של הפטמה ולעיצוב הרצוי. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ומשלב את עבודתם של כירורג השד והכירורג הפלסטי בהתאם לתוכנית שנקבעה מראש.

תחילה מוסרים הגידול והרקמה הנדרשת סביבו. הדגימה מועברת לבדיקה פתולוגית, ולעיתים מבוצעות הערכות נוספות במהלך הניתוח בהתאם לצורך ולנוהל הרפואי. לאחר הכריתה מבוצע השלב המשחזר: הרקמות משוחררות ומאורגנות מחדש או שהחסר מושלם באמצעות רקמה סמוכה. אם תוכנן ניתוח בשד השני, הוא מבוצע לצורך התאמת הנפח, הגובה והצורה.

משך הניתוח והאשפוז משתנים בהתאם להיקף הכריתה, לטכניקת השחזור, לצורך בטיפול בשני השדיים ולמצבה הרפואי של המטופלת. בחלק מהמקרים נעשה שימוש בנקזים, שמטרתם לפנות דם ונוזלים מאזור הניתוח. ההחלטה על הכנסת נקזים ועל מועד הוצאתם מתקבלת לפי סוג הניתוח וקצב ההחלמה.

מה קורה אם תוצאות הפתולוגיה מראות שהשוליים אינם נקיים?

במהלך כריתת הגידול שואפים להסרה מלאה שלו יחד עם שוליים מתאימים של רקמה. למרות התכנון והבדיקות, התשובה הפתולוגית הסופית עלולה להראות כי תאים ממאירים מגיעים עד לשולי הדגימה או קרובים אליהם באופן שמצריך פעולה נוספת.

במקרה כזה הצוות המטפל בוחן את מאפייני הממצא ואת האפשרויות להמשך טיפול. לרב ניתן לבצע הרחבה של הכריתה באזור מסוים. במקרים אחרים, בהתאם להיקף המחלה ולמבנה השד לאחר הניתוח, עשוי להתעורר צורך בניתוח רחב יותר ואף בכריתה מלאה. ארגון מחדש של רקמת השד יכול להפוך את איתור אזור הכריתה למורכב יותר, ולכן במהלך ניתוחים אונקופלסטיים חשוב לסמן ולתעד היטב את חלל הכריתה.

ניתוח אונקופלסטי אינו מבטיח שלא יהיה צורך בניתוח חוזר. האפשרות להרחבת כריתה או לשינוי התוכנית האונקולוגית צריכה להיות חלק מתיאום הציפיות לפני הניתוח.

האם אונקופלסטיקה משפיעה על הקרנות או על טיפולים אונקולוגיים נוספים?

ברוב המקרים שבהם מתבצעת כריתה חלקית בשל סרטן השד, הטיפול כולל גם הקרנות. הצורך בהקרנות, בכימותרפיה, בטיפול הורמונלי או בטיפול ממוקד נקבע לפי סוג הגידול, היקפו, מאפייניו הביולוגיים וממצאים נוספים. עצם ביצוע האונקופלסטיקה אינו מבטל את הצורך בטיפולים האלה.

כאשר רקמת השד מוזזת במהלך הניתוח, מיקומו הסופי של חלל הכריתה אינו בהכרח זהה למיקום שבו נמצא הגידול במקור. לכן יש חשיבות לתיעוד הניתוח ולסימון האזור כדי לסייע בתכנון הטיפול הקרינתי ובמעקב העתידי. סימון זה מתבצע במהלך הניתוח.

הקרנות יכולות להשפיע עם הזמן על השד המנותח. הרקמה עשויה להפוך לנוקשה או פחות גמישה, והשד עלול לשנות נפח או צורה. השינויים אינם זהים אצל כל המטופלות ולא תמיד ניתן לצפות אותם במדויק. מסיבה זו, תכנון ניתוח אונקופלסטי צריך להתבצע כחלק מתוכנית טיפול רב-תחומית ולא כהליך נפרד מהטיפול האונקולוגי.

איך נראית ההחלמה לאחר ניתוחים אונקופלסטיים?

תקופת ההחלמה תלויה בהיקף הכריתה ובמורכבות השחזור. בימים הראשונים צפויים כאב, נפיחות, שטפי דם ותחושת מתח באזור השד. הכאב לרוב מטופל באמצעות משככי כאבים בהתאם להנחיות. ייתכן שיהיה צורך בחזייה רפואית או בחבישה ייעודית לתמיכה בשד בזמן ההחלמה, אך לעיתים חל איסור על לבישת חזיה/גוזיה. חשוב לקבל הנחיות מדויקות מהמנתח הפלסטי.

בשבועות הראשונים מומלץ להימנע מהרמת משאות כבדים, מתנועות חדות ומפעילות גופנית מאומצת. החזרה לעבודה תלויה בסוג העבודה ובהיקף הניתוח. עבודה משרדית עשויה להתאפשר מוקדם יותר מעבודה פיזית, אך בכל מקרה החזרה לפעילות צריכה להיות הדרגתית ובהתאם להנחיות הצוות המטפל.

במהלך ההחלמה חשוב לעקוב אחר מצב הפצעים ולהגיע לביקורות שנקבעו. יש לפנות לצוות הרפואי במקרה של חום, אודם שמתפשט, הפרשה חריגה, נפיחות פתאומית, קוצר נשימה או כאב שמתגבר במקום להשתפר.

התוצאה שנראית מיד לאחר הניתוח אינה התוצאה הסופית. נפיחות, מיקום גבוה זמני של השד ומתיחות בעור עשויים להשתנות בהדרגה. גם הטיפול הקרינתי יכול לגרום לשינויים מאוחרים, ולכן הערכת התוצאה מתבצעת לאורך זמן.

אילו צלקות נשארות לאחר ניתוח אונקופלסטי?

מיקום הצלקות ואורכן תלויים במיקום הגידול, בהיקף הרקמה שיש להסיר ובטכניקה שנבחרה. לעיתים ניתן לבצע את הכריתה דרך חתך מקומי או חתך סביב העטרה. כאשר נדרש עיצוב נרחב יותר, הצלקות עשויות להיות דומות לאלה של הרמת שדיים או הקטנת שדיים: סביב העטרה, בקו אנכי לכיוון הקפל התת-שדי ולעיתים גם לאורך הקפל בצורת T הפוך.

צלקת קצרה יותר לא תמיד מובילה לתוצאה טובה יותר. במקרים מסוימים, חתך מתוכנן ורחב יותר מאפשר לפזר מחדש את הרקמות, לעצב את השד ולמנוע שקע ניכר. ההחלטה מבוססת על איזון בין מיקום הגידול, הבטיחות הרפואית, יכולת השחזור והעדפות המטופלת.

מראה הצלקות משתנה בין מטופלות ותלוי בין היתר בגנטיקה, בגוון העור, במיקום החתך, במתח המופעל על הפצע, בעישון ובאופן ההחלמה. בתחילה הצלקות עלולות להיות אדומות ובולטות, ובהמשך הן בדרך כלל מתבהרות ומתרככות, אך אינן נעלמות לחלוטין.

כיצד אונקופלסטיקה עשויה להשפיע על מראה השד?

ניתוחים אונקופלסטיים יכולים לצמצם עיוותים שהיו עלולים להיווצר בעקבות כריתה חלקית בלבד, אך התוצאה מושפעת ממספר רב של גורמים. בין היתר יש משמעות לנפח הרקמה שהוסרה, למיקום הגידול, למבנה השד לפני הניתוח, לאיכות הרקמות, להחלמה ולטיפול הקרינתי.

לאחר הניתוח יכולים להופיע:

• שינוי בנפח השד או במיקומו.
• הבדל בגובה הפטמות או בצורתן.
• חוסר סימטריה בין השדיים.
• שינוי או ירידה בתחושה בשד, בעור או בפטמה.
• התקשות מקומית של הרקמה.
• שינוי בקו המתאר לאחר הקרנות.
• צורך בתיקון נוסף לאחר השלמת הטיפולים.

אצל חלק מהמטופלות השד המנותח יהיה קטן או מורם יותר מהשד השני, במיוחד כאשר נעשה שימוש בטכניקה של הקטנה והרמה. אצל אחרות ניתן לשמר נפח דומה אך ייוותר שינוי מקומי מסוים. תיאום ציפיות מפורט חשוב לא פחות מבחירת הטכניקה עצמה.

מהם הסיכונים והסיבוכים האפשריים?

כמו בכל ניתוח, גם ניתוח אונקופלסטי כרוך בסיכונים. רמת הסיכון מושפעת מהיקף הניתוח, מסוג השחזור, ממצבה הבריאותי של המטופלת, מעישון, מסוכרת, מאיכות הרקמות ומטיפולים קודמים.

הסיכונים האפשריים כוללים דימום, זיהום, הצטברות נוזלים, פתיחה של הפצע, ריפוי ממושך, צלקות בולטות, שינוי בתחושה, אסימטריה ונזק חלקי לאספקת הדם לעור או לפטמה. במקרים מסוימים עלול להיווצר נמק שומני, כלומר אזור שבו תאי שומן נפגעו והפכו לגוש נוקשה. ממצא כזה עשוי להצריך בירור באמצעות הדמיה או דגימה כדי להבדיל בינו לבין ממצאים אחרים.

סיכונים נוספים שחשוב להכיר הם:

• אובדן חלקי או מלא של תחושת הפטמה.
• קושי בריפוי באזור מפגש הצלקות.
• פגיעה חלקית באספקת הדם לפטמה ולעטרה.
• הבדל משמעותי בין השדיים לאחר ההחלמה.
• שינוי בתוצאה בעקבות הקרנות.
• צורך בהרחבת הכריתה עקב שוליים לא נקיים.
• צורך בניתוח תיקון או בסימטריזציה בשלב מאוחר יותר.

הצגת הסיכונים אינה מעידה שהם צפויים להתרחש, אלא מאפשרת לקבל החלטה מושכלת. במהלך הייעוץ יש לבחון את גורמי הסיכון האישיים ואת הדרכים האפשריות לצמצומם. הפסקת עישון לפני הניתוח, לדוגמה, עשויה להיות חשובה במיוחד בשל השפעת העישון על אספקת הדם וריפוי הפצעים.

אונקופלסטיקה מיידית או תיקון מאוחר של השד?

כאשר צפוי שהכריתה תיצור חסר משמעותי, יש לעיתים יתרון לעיצוב השד באותו ניתוח. בשלב זה הרקמות עדיין לא עברו תהליכי הצטלקות והקרנות, וניתן לתכנן את הכריתה והשחזור כיחידה אחת. תכנון מוקדם עשוי גם לאפשר למקם את החתכים באופן יעיל יותר ולבחון מראש כיצד לשמור על הסימטריה.

תיקון מאוחר אפשרי, אך לאחר הניתוח וההקרנות הרקמות עלולות להיות נוקשות, מצולקות ובעלות אספקת דם שונה. לעיתים לא ניתן עוד להזיז אותן באותה מידה, ונדרש להשתמש בשומן עצמי או ברקמה מאזור אחר בגוף. בחלק מהמקרים יהיה צורך ביותר מהליך אחד.

עם זאת, ניתוח מיידי אינו בהכרח הבחירה הנכונה בכל מצב. לעיתים מאפייני המחלה, אי-הוודאות לגבי היקף הכריתה או מצבה הרפואי של המטופלת מחייבים גישה אחרת. ההחלטה צריכה להתקבל לאחר דיון משותף עם הצוות הרפואי ובהתאם לסדר העדיפויות האונקולוגי.

מדוע חשוב תכנון של צוות רב-תחומי?

אונקופלסטיקה נמצאת בנקודת המפגש שבין כמה תחומים רפואיים. הצלחת הטיפול תלויה לא רק בביצוע הטכני של הניתוח, אלא גם בתיאום בין אנשי המקצוע המעורבים. כירורג השד אחראי לתכנון ולהסרה האונקולוגית, והכירורג הפלסטי מתכנן כיצד לעצב או לשחזר את החסר שנוצר. בנוסף עשויים להיות מעורבים אונקולוגים, רדיולוגים, פתולוגים, מומחי קרינה וצוות סיעודי.

הסתכלות רב-תחומית מאפשרת לבחון את הניתוח כחלק מרצף הטיפול כולו:

• מהו היקף הרקמה שיש להסיר?
• האם ניתן לבצע ניתוח משמר שד?
• איזו טכניקה משחזרת מתאימה למיקום החסר?
• האם צפויות הקרנות וכיצד הן עשויות להשפיע על השד?
• האם נכון לבצע סימטריזציה מיד או להמתין?
• כיצד יש לסמן ולתעד את חלל הכריתה?
• אילו אפשרויות יישארו במקרה שיידרש ניתוח נוסף?

מעורבות מוקדמת של הכירורג הפלסטי מאפשרת להציג למטופלת את החלופות לפני קבלת ההחלטה הסופית, ולא רק להתמודד עם תוצאה קיימת לאחר הכריתה.

שאלות נפוצות על ניתוחים אונקופלסטיים

האם אונקופלסטיקה מתאימה לכל אישה עם סרטן השד? +

לא. ההתאמה תלויה במאפייני המחלה, במיקום הגידול, ביחס בין נפח הכריתה לנפח השד, במבנה השד, במצב הבריאותי ובטיפולים הצפויים. רק לאחר הערכה אונקולוגית ופלסטית ניתן לקבוע אם ניתוח אונקופלסטי הוא אפשרות מתאימה.

האם אונקופלסטיקה היא ניתוח אסתטי? +

לא. זהו ניתוח משחזר המבוצע כחלק מטיפול אונקולוגי. הסרת הגידול והשגת התוצאה האונקולוגית הנדרשת נמצאות בעדיפות הראשונה. הטכניקות הפלסטיות נועדו לצמצם את הפגיעה הצורנית ולעצב מחדש את הרקמות לאחר הכריתה.

האם ניתוח אונקופלסטי מונע צורך בהקרנות? +

לא. הצורך בהקרנות נקבע לפי מאפייני המחלה וסוג הטיפול האונקולוגי. ברוב המקרים כריתה חלקית של גידול ממאיר מלווה בטיפול קרינתי, גם כאשר בוצעה אונקופלסטיקה.

האם חייבים לנתח גם את השד השני? +

לא. ניתוח בשד השני נשקל כאשר צפוי חוסר סימטריה משמעותי או כאשר מבוצעת בשד החולה הרמה או הקטנה. ניתן לבצע את הסימטריזציה באותו מועד או בשלב מאוחר יותר, בהתאם לתוכנית הטיפול ולהעדפת המטופלת.

האם ניתוחים אונקופלסטיים משאירים צלקות? +

כן. מיקום הצלקות תלוי במיקום הגידול ובהיקף העיצוב. בחלק מהמקרים הן דומות לצלקות של הרמת שדיים או הקטנת שדיים. הצלקות אינן נעלמות, אך לרוב משתנות ומתבהרות בהדרגה.

האם ניתן להניק לאחר ניתוח אונקופלסטי? +

היכולת להניק לאחר הניתוח תלויה בכמות הרקמה שהוסרה, במיקום הכריתה, בטכניקה הניתוחית, בשינויים באספקת הדם והעצבים ובטיפול הקרינתי. לא ניתן להבטיח שמירה מלאה על יכולת ההנקה. במקרים שבהם הנושא רלוונטי, חשוב להעלות אותו כבר בשלב התכנון.

מתי אפשר לחזור לפעילות רגילה? +

החזרה לפעילות משתנה לפי היקף הניתוח, אופן ההחלמה וסוג העבודה. בשבועות הראשונים נדרשת לרוב הגבלה של פעילות מאומצת והרמת משאות. ההנחיות המדויקות ניתנות באופן אישי במהלך הביקורות.

מתי ניתן לראות את התוצאה הסופית? +

השד ממשיך להשתנות במשך מספר חודשים לאחר הניתוח. הנפיחות יורדת, הצלקות מתרככות והרקמות מתייצבות בהדרגה. הקרנות עשויות לגרום לשינויים נוספים, ולכן לעיתים ניתן להעריך את התוצאה בצורה מלאה רק לאחר השלמת הטיפולים והתייצבות השד.

האם אפשר לבצע ניתוח נוסף אם נשארת אסימטריה? +

במקרים המתאימים אפשר לשקול עיצוב נוסף של השד, סימטריזציה של השד השני, הזרקת שומן עצמי או טכניקה משחזרת אחרת. ההחלטה מתקבלת לאחר שהרקמות החלימו ובהתחשב בטיפולים האונקולוגיים שבוצעו.

תכנון ניתוח אונקופלסטי בהתאמה אישית

ניתוחים אונקופלסטיים מאפשרים לשלב את הטיפול הכירורגי במחלה עם חשיבה מוקדמת על מבנה השד ועל איכות החיים לאחר הניתוח. התוצאה תלויה בהתאמה נכונה של הטכניקה למיקום הגידול, לנפח הכריתה, למבנה הגוף ולתוכנית האונקולוגית הכוללת.

כדי להבין אם אונקופלסטיקה מתאימה למקרה מסוים, נדרשת בדיקה רפואית, סקירה של בדיקות ההדמיה ותכנון משותף עם כירורג השד. בפגישת הייעוץ ניתן לבחון את חלופות השחזור, את מיקום הצלקות, את הצורך האפשרי בסימטריזציה ואת ההשפעה הצפויה של המשך הטיפול.

ד"ר אריאל טיסונה, מומחה לכירורגיה פלסטית ומשחזרת, מלווה מטופלות בתכנון ובביצוע ניתוחים אונקופלסטיים ושחזורי שד, תוך תיאום עם הצוות האונקולוגי והתאמת הניתוח לצרכים הרפואיים והאישיים של כל מטופלת. לקביעת פגישת ייעוץ ולקבלת מידע על אפשרויות הטיפול, ניתן לפנות למרפאת ד"ר אריאל טיסונה.