הסבר כללי על ניתוח הגדלת שדיים ניתן לקרוא כאן.
הסבר על סוגי השתלים השונים ניתן לקרוא כאן.
ניתוחי הגדלת שדיים נבדלים זה מזה, בין היתר, במנח משתל הסיליקון בתוך השד. לעיתים נעדיף להניח את המשתל בין השד לבין שריר בית החזה (אותו שריר הנותן מראה מעוצב לחזה הגברי, ונמצא אצל נשים מייד מאחורי השד).
ניתוח זה נקרא ״הגדלת שדיים מעל השריר״. ניתן לקרוא על ניתוח זה כאן. ישנם מקרים בהם נחצה את שריר בית החזה לרוחב, ונניח את המשתל באופן שחלקו העליון מכוסה ע״י שריר בית החזה, ואילו חלקו התחתון נמצא שטחית לשריר זה (ומייד מאחורי השד). ניתוח זה נקרא ״הגדלת שדיים במישור כפול״, וניתן לקרוא עליו כאן.
בפרק זה אסביר על האפשרות השלישית למיקום המשתל – ״הגדלת שדיים מתחת לשריר״.
בניתוח הגדלת שדיים מתחת לשריר, החתך הניתוחי (הצלקת) נמצא, כרגיל, בקפל התת שדי. דרך חתך זה נכין כיס עבור המשתל כאשר שריר החזה מנותק מהחיבורים התחתונים שלו, ומורם כיחידה אחת עם השד. שיטה זו לביצוע הניתוח היא שיטה וותיקה, עם יתרונות ברורים – המראה המתקבל הוא בדר״כ טבעי יותר, עם מחשוף עליון בולט פחות, מה שמאפשר להוסיף נפח רב יותר לשד מבלי לקבל מראה ״גס״. בנוסף, הסיכוי שניתן יהיה לראות גבולות השתל או המרקם שלו דרך העור נמוך יותר (למשל מראה גלי בעת רכינה קדימה). יתרון נוסף של שיטה זו הוא שהשכיחות של סיבוך בשם ״התכווצות קופסית״ (הגוף שלנו מייצר מעטפת דמויית צלקת פנימית סביב כל גוף זר שנכניס אליו לרבות משתלי סיליקון. צלקת זו עלולה להתכווץ ובמקרים נדירים תעוות את השד ותגרום לאי נוחות עד כדי צורך בניתוח נוסף) נמוכה יותר.
בניתוח הגדלת שדיים מתחת לשריר יש גם חסרונות. שלושת העיקריים שבהם הם: החלמה קשה יותר, עליה של המשתל כלפי מעלה או הישארות שלו במקום כאשר השד צונח, ותנועתיות של המשתל עם הפעלה של שריר החזה.
הקושי הרב יותר בהחלמה מניתוח הגדלת שדיים בשיטה זו נובע מהטראומה שעובר השריר בעת ניתוקו מהחיבורים התחתונים שלו. מדובר בכאבים אשר לרב הם מעט חמורים יותר מאשר בשיטות אחרות, אך נשלטים באמצעות אקמול או אופטלגין. עליה של המשתל כלפי מעלה עלולה לנבוע מניתוק לא מספק של הסיבים התחתונים של השריר, אך בעיה קשה יותר היא עיוות בשם ״מפל מים״ בו השד צונח צניחה טבעית (לאחר שנים), בעוד המשתל נשאר ״תקוע״ למעלה. סיבוך זה מקנה לשד מראה מעוות המצריך ניתוח להרמת שדיים והחלפת המשתל או הוצאתו. תנועתיות של המשתל עם הפעלת שריר החזה נובעת מהעובדה שהשריר נשאר מחובר לעצם החזה בחלקו המרכזי, ופעולות מסויימות של הזרוע גורמות לתנועה של המשתל לכיוון הכתף. מצב זה אופייני בעיקר לפעילויות כמו שחיה, או טניס. לנשים העוסקות בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית, לרב מומלץ לא לבחור בשיטה זו.
הגדלת שדיים מתחת לשריר כיום נחשבת לשיטה מעט מיושנת, עם חסרונות נוספים שלא פורטו כאן. במצבים בהם מבחינה אסטטית היינו נוטים לבחור בשיטה זו, אני מעדיף לנקוט בשיטת המישור הכפול אשר ניתן לקרוא עליה כאן, ואשר לדעתי מצליחה להעניק למטופלת את מירב היתרונות של הגדלת שדיים מתחת לשריר, תוך צמצום החסרונות של שיטה זו.
