הסבר כללי על ניתוחי אף ניתן לקרוא כאן.
ניתוח אף פונקציונלי הוא הליך רפואי (לא קוסמטי) אשר נועד לשפר את הנשימה, ולהקל על המטופל הן בביצוע פעילות גופנית מאומצת, והן בעת מנוחה ושינה. הוא מיועד לאנשים אשר חשים שמעבר האוויר דרך האף אינו תקין, שאינם מסוגלים לנשום מהאף בעת מאמץ, ש״נסתמים״ בקלות עקב כל גירוי קל (צינון או אלרגיה), ושמציגים סימנים נלווים כגון ריח רע מהפה או סימני יובש על השיניים (עדות לשינה בפה פתוח). ניתוח אף פונקציונלי אינו מטפל בנחירות, אם כי לעיתים ניתן להקל על ״נשימה כבדה״ בעת שינה, אשר עלולה להיחוות כנחירה.
ישנם ארבעה מצבים נפוצים אשר מפריעים לזרימת האוויר באף (ישנם גם מצבים נדירים יותר אשר לא יפורטו במאמר זה), בהתאם למיקום הבעיה המבנית. לעיתים גם קיים שילוב של מס׳ בעיות אשר דורשות טיפול משולב.
המצב הנפוץ ביותר הוא צמיחת יתר של הקונכיות (או טורבינות, אלו שמות נרדפים) התחתונות. בכל אחד מהנחיריים שלנו קיימים שלושה מבנים דמויי מדף מעוקל הבולטים מדופן האף אל חלל הנחיר. מבנים אלו מווסתים את זרימת האוויר, מחמממים אותו מעט, ומעניקים לו לחות (שני התפקידים האחרונים חשובים בעיקר בימי חורף קרים ויבשים). הקונכיה התחתונה בכל צד נמצאת ממש במרכז נתיב האוויר, ובמידה והיא מוגדלת או נפוחה, עלולה לצמצם את חלל הנחיר, עד כדי יצירת מגע עם מחיצת האף (ה״קיר״ שבין שני הנחיריים) וחסימה מלאה של מעבר האוויר בנחיר.
בעבר היה נהוג לבצע הסרה מלאה של הקונכיה התחתונה בכל צד (שתי קונכיות מתוך ששת הקונכיות שנמצאות באף), אך בחלק מהמקרים פרוצדורה זו הובילה לדיווחים על תסמונת ״האף הריק״, המתאפיינת בזרימת אוויר מערבולתית בתוך האף, מצב היוצר תחושה של קושי בנשימה למרות החלל הפתוח בנחיר. מסיבה זו, כיום אנחנו דואגים להקטין את הקונכיה במידה שתאפשר נשימה תקינה, אך לא להסירה לחלוטין.
המצב השני שעלול להפריע לזרימת האוויר באף (גם הוא מצב נפוץ ביותר) הוא סטיה של מחיצת האף לכיוון אחד מהנחיריים תוך צמצום החלל הפנוי למעבר אוויר דרך הנחיר (ולעיתים אזורים שונים במחיצה סוטים לכיוונים שונים וכך שני הנחיריים נפגעים). תופעה זו יכולה להיות תוצאה של חבלה לאף, או של צמיחת יתר של המחיצה אשר אינה תואמת את צמיחת יתר האף (מצב נפוץ מאוד).
תיקון המחיצה יכול להתבצע ע״י הוצאת החלק הסוטה של המחיצה, או ע״י יישורו, בהתאם למצב. במקרים רבים סטיית המחיצה מפיעה בשילוב עם קונכיות מוגדלות, ונטפל בשני הפגמים באותו הניתוח.
מצב שלישי העלול לפגוע באיכות הנשימה דרך האף הוא קיומה של זווית חדה (סגורה) בין קיר האף ובין המחיצה. במצב זה נראה ״קריסה״ של קיר האף אל תוך הנחיר וחסימה שלו בעת שאיפת אוויר מאומצת דרך האף, אך תופעה זו יכולה להתקיים גם ללא שום סימן חיצוני. מצב זה אופייני לאנשים בעלי אף צר או מי שסובלים מהצטלקות ניכרת באזור זה, לאחר ניתוח קודם.
תיקון למצב זה ידרוש לרב השתלת סחוס (אשר ניתן לקחת מהמחיצה), אך לעיתים עצם התיקון הקוסמטי (ובעיקר באנשים עם אף צר וגיבנת גדולה), ישנה את הזוית הבעייתית ויפתח את מעבר האוויר באף.
המצב הרביעי שפוגע באיכות הנשימה הוא חולשה, או חסר של הסחוס התחתון של האף (הסחוס שיוצר את צורתו הקשתית של הנחיר). במצב זה נראה קריסה של דופן הנחיר בעת שאיפת אוויר דרך האף.
גם התיקון למצב זה ידרוש לרב שתלי סחוס, אך ישנם מצבים (בעיקר בבעלי עור דק מאוד) אשר בהם עדיף לא לבצע תיקון לסחוס זה, בשל החשש ששתל הסחוס יראה דרך העור. הערכה והחלטה בנושא זה ניתן לבצע בעת בדיקה מרפאתית.
לסיכום:
ישנו מגוון רחב של מצבים אשר עלולים להביא להפרעה במעבר האוויר באף. חלקם נפוצים יותר וחלקם פחות. בניתוח אף פונקציונלי מטרתי היא ליצור מסלול ישר ונקי ממכשולים לזרימת אוויר תקינה דרך האף.
פעולה זו יכולה להתבצע כחלק מניתוח אסטתי-פונקציונלי משולב, או במסגרת ניתוח פונקציונלי בלבד.
