חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
enosseT leirA .rD
הרמת שדיים עם צלקת ״עוגן״ הקטנת שדיים עם צלקת עוגן

הרמת שדיים עם צלקת ״עוגן״ או ״T הפוך״

לקריאת הסבר כללי על הרמת שדיים מומלץ לקרוא את מאמר המבוא.
ניתוח הרמת שדיים עם צלקת ״עוגן״ או ״T הפוך״ נקרא בשפה המקצועית “WISE PATTERN”. למעשה בשיטה זו נכללות מס׳ תתי שיטות הנבדלות זו מזו בפרמטרים טכניים שונים כגון אספקת הדם לפטמה ולעטרה או התחושה. שיטה זו מתבססת על השיטה הקלאסית להקטנת שדיים, ולכן היא גם השיטה הנפוצה ביותר בעולם לביצוע ניתוח זה. בשונה מהקטנת שדיים, בניתוח הרמת שדיים לא נסיר רקמת שד, אלא רק ״נארוז״ אותה באופן אטרקטיבי ונאה יותר. רב הפונות להקטנת שדיים יתאימו לאחת מתתי השיטות בקבוצה זו בשל מבנה הגוף ומבנה השד.

צורת הצלקות


בשיטה זו הצלקת אכן מזכירה צורת עוגן, כאשר מתקבלות צלקות סביב הפטמה והעטרה (תוך הקטנה ואיזון של העטרות), כלפי מטה על חלקו התחתון של השד (צלקת אנכית בין העטרה לקפל התת שדי), ובתוך הקפל התת שדי (צלקת רוחבית אשר בדר״כ ״מתחבאת״ בתוך הקפל). ברוב המקרים, לאחר תקופת ההחלמה, הצלקת סביב העטרה מטושטשת וקשה להבחין בה עקב שינויי הגוון בין העטרה לעור השד. הצלקת האנכית היא הצלקת שמחלימה באופן הטוב ביותר ולרב לאחר החלמה מלאה לא ניתן או שקשה מאוד להבחין בה, והצלקת הרוחבית נמצאת בתוך הקפל התת-שדי, ומוסתרת ע״י החלק התחתון של השד. 

למי הניתוח מתאים?

לנשים רבות בעלות מבנה גוף מגוון, אבל במיוחד לנשים עם צניחה משמעותית של השדיים. נשים אלו יהנו מהשינוי המשמעותי ביותר בצורת השד בעקבות הניתוח בשיטה זו.
יתרונות השיטה רבים, אך העיקריים שבהם הם שהיא מאפשרת שליטה טובה מאוד ברוחב השד, ובעיקר בחלקו הצידי של השד, באופן שמאפשר קבלת מראה שד עגול, נעים לעין, ו״קלאסי״. כמו כן, ניתוח זה הוא בעל אורך חיים רב, ובדר״כ צניחה חוזרת (אשר מתרחשת בכל שיטת ניתוח), תתרחש בשלב מאוחר יותר.
החסרון העקרי של הניתוח הוא מבנה הצלקות, אך כאמור, כאשר ההחלמה תקינה, קשה מאוד להבחין בצלקות לאחר תקופת ההחלמה הראשונית. במידה ובכל זאת נשארות צלקות בולטות לאחר תקופת ההחלמה, ניתן לטפל בהן באמצעים שונים.
על הסיכונים השונים בניתוחי הרמת שדיים ניתן לקרוא במאמר המבוא להרמת שדיים. הסיכון העיקרי אשר קיים בשיטה זו ואינו קיים בשיטות האחרות, הוא פעירה של התפר בנקודת החולשה העיקרית – נקודת החיבור שבין הצלקת האנכית, לצלקת הרוחבית שנמצאת בקפל התת-שדי. בעבר תופעה זו היתה נפוצה, ובספרות המדעית קיימות סדרות בהן תופעה זו נצפתה בכ20% מהניתוחים. כיום, עם השתכללות השיטות לביצוע ניתוח זה, תופעה זו היא נדירה, ובמרפאתי כמעט שאינני נתקל בתופעה זו.

לסיכום, הרמת שדיים עם צלקת ״עוגן״ היא שיטת ההרמה הנפוצה ביותר, והמתאימה למספר המטופלות הרב ביותר, וכיום אחוז הסיבוכים בה הוא נמוך במיוחד.